Meguilah
Daf 33b
משנה: וְאֵין מַפְטִירִין בַּמֶּרְכָּבָה רִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. וְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֵין מַפְטִירִין בְּהוֹדַע אֶת יְרוּשָׁלַיִם אֶת תּוֹעֲבוֹתֶיהָ:
Traduction
On ne lira pas, à titre de Haftarah, le chapitre d’Ezechiel consacré au char céleste; R. Juda le permet. R. Eliezer dit de ne pas lire à ce titre le chapitre commençant ainsi: Fais connaître à Jérusalem ses abominations (Ex 16, 10). Il est arrivé un jour que quelqu’un récita cette dernière section des Prophètes à titre de Haftarah. Que cet homme, s’écria R. Éliézer, aille s’informer de la conduite de sa mère; et, en effet, le résultat de l’enquête démontra qu’il était un bâtard.
Pnei Moshe non traduit
אין מפטירין במרכבה. דילמא אתו לעיוני ולשיולי בה ור' יהודה מתיר וכן הלכה:
אין מפטירין בהודע את ירושלם את תועבותיה. משום יקרא דירושלם ואין הלכה כר''א:
הלכה: 33b אֲשֶׁר חֲכָמִ֥ים יַגִּ֑ידוּ וְלֹ֥א כִֽ֝חֲד֗וּ מֵֽאֲבוֹתָֽם׃ מַה שָׂכָר נָֽטְלוּ עַל כָּךְ. לָהֶ֣ם לְ֭בַדָּם נִתְּנָ֣ה הָאָ֑רֶץ וְלֹֽא עָ֖בַר זָ֣ר בְּתוֹכָֽם׃
Traduction
Il est dit (Jb 15, 18): ce que les sages racontent et que leurs ancêtres n’ont pas nié (181)J., (Sota 1, 4) ( 16d).. En récompense de l’aveu fait par Juda (et dont la lecture officielle comporte la traduction), sa tribu reçut la 1re part du territoire, après la conquête de la Palestine, et nul étranger n’est placé entre Ruben et Juda (voisins dans la division territoriale prophétisée par Ezéchiel).
Pnei Moshe non traduit
גמ' כתיב אשר חכמיה יגידו וגו'. א''כ זהו כבודו של יהודה שהודה ונטל שכר עליה ולפיכך נקרא ומתרגם:
הלכה: אֵין מַפְטִירִין בַּמֶּרְכָּבָה וְרִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר. אֵין מַפְטִירִין בְּהוֹדַע אֶת יְרוּשָׁלַיִם אֶת תּוֹעֲבוֹתֶיהָ: מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁהִפְטִיר בְּהוֹדַע אֶת יְרוּשָׁלַיִם אֶת תּוֹעֲבוֹתֶיהָ: אָמַר לוֹ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. יֵלֵךְ אוֹתוֹ הָאִישׁ וְיֵדַע בְּתוֹעֲבוֹתֶיהָ שֶׁלְאִמּוֹ. וּבָֽדְקוּ אַחֲרָיו וְנִמְצָא מַמְזֵר.
Traduction
– A quelle hauteur du linteau de la porte place-t-on la mezuza (183)B., Menahot 33a.? Selon R. Zeira ou R. Juda au nom de Samuel, on mesure les 3/3, et on la met au commencement du tiers supérieur; selon R. Helbo au nom de R. Houna, on divise la porte en 2 moitiés, puis on répartit la moitié supérieure en 3 parts, et l’on met la mezuza au bas du tiers inférieur de cette moitié du haut. Entre ces 2 avis, il n’y a qu’une légère différence, l’emplacement occupé par la mezuza elle-même (184)L'un compte à partir du commencement de la place qu'elle occupe, l'autre depuis la fin.. —Mais, demanda Bar-Tabari à R. Isaac, si l’on se trouve en présence d’une porte très élevée, comment opère-t-on? On la met à la hauteur de ses épaules, dit R. Isaac; et c’est ainsi que l’on agit à la salle d’études de R. Hanina. R. Jérémie dit au nom de R. Samuel b. Isaac: la boîte à mezuza (le récipient), chez Rabbi, avait la forme d’un verrou. Si on la suspend à la porte, c’est dangereux (on peut s’y cogner en ouvrant), et, en outre, c’est contraire au précepte (qui prescrit de la placer sur le linteau). De même, si on a perçu un trou en haut d’un bâton pour recevoir la mezuza, et qu’on le place à l’entrée où il ne faut pas, c’est aussi dangereux, et, de plus, c’est contraire à la prescription biblique. R. Aba, au nom de R. Juda, ajoute qu’une telle mezuza est aussi impropre si même le bâton n’a pas été cloué (et qu’on pourrait le déplacer à l’endroit propre). —Mais n’a-t-on pas enseigné qu’elle est impropre si ce bâton a été cloué? (N’en résulte-t-il pas que, non cloué, il est autorisé?) —Oui, dit R. Yossé, à condition que le bâton ait cette destination spéciale (en ce cas seul, il est autorisé non cloué. parce qu’ensuite on mettra la mezuza à sa vraie place). Dans la famille de Malion, on agissait ainsi au moment des guerres, polemo'' (à cause des déplacements de camps). Samuel dit: si l’on a mis la mezuza à plus d’un palme d’écart de la porte, la place est impropre; et R. Zeira, au nom de Samuel, ajoute: il faut que le mot shema (ou commencement du texte) soit contigu à l’entrée. —Mais, objecta R. Jérémie au nom de R. Zeira, n’est-il pas dit (185)Ibid.: si une pièce a deux portes, on place la mezuza à celle que l’on veut; en ce cas, le mot shema sera pas en vue de chaque porte. Si une maison a 2 entrées, on place la mezuza à l’entrée la plus fréquentée; si toutes 2 sont fréquentées, on choisira celle qui est le plus en vue du public; si toutes deux sont en vue, on choisira celle que l’on voudra. Une porte ouverte sur un toit ou sur un jardin est considérée comme ouverte sur la galerie, ou portique; tel est l’avis de R. Yossé b. R. Juda; selon les autres sages, elle est comme ouverte sur la voie publique.
Pnei Moshe non traduit
אין מפטירין וכו'. ומעשה באחד שהקפיד עליו ר''א וכו' ובדקו אחריו וכך היה:
אֵי זֶהוּ מַעֲשֶׂה עֵגֶל הַשֵּׁינִי. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לִוֵי. מִתְּשׁוּבָה שֶׁהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת אַהֶרֹן עַד כִּֽי פְרָעֹ֣ה אַֽהֲרֹ֔ן לְשִׁמְצָה֭ בְּקָֽמֵיהֶֽם. חֲנַנְיָה בַּר שֶׁלֶמְיָה בְשֵׁם רַב. מִתְּשׁוּבָה שֶׁהֵשִׁיב אַהֶרֹן אֶת מֹשֶׁה עַד כִּֽי פְרָעֹ֣ה אַֽהֲרֹ֔ן לְשִׁמְצָה֭ בְּקָֽמֵיהֶֽם. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי בָּא. וּמָחָא י֙י יַת עַמָּא עַ֤ל אֲשֶׁ֣ר עָשׂ֣וּ אֶת הָעֵ֔גֶל אֲשֶׁ֥ר עָשָׂה֭ אַֽהֲרֹֽן׃ רִבִּי מַר עוּקְבַּן בְּשֵׁם רַבָּנִן דְּתַמָּן. לֹא דוֹמֶה גְנַאי יָחִיד בְּצִיבּוּר לִגְנַיי צִיבּוּר בְּצִיבּוּר.
Traduction
On nomme 2e récit du veau d’or la suite des versets depuis la réponse faite par Moïse à Aaron (Ex 32, 21) jusqu’aux mots: Car Aaron l’avait dépouillé pour être en opprobre parmi leurs ennemis (ib. 25). Selon Hananiah b. Salmieh, il va depuis la réponse d’Aaron à Moïse (ib. 22) jusqu’aux mots précités. Selon R. Aha b. Aba, ce récit va jusqu’aux mots (ib. 35) Ainsi l’Eternel frappa le peuple, parce qu’ils avaient été cause du veau fabriqué par Aaron. Mar’Ouqban dit au nom des rabbins de là bas (Babylone) le motif de distinction entre ce récit et la fin: l’action de faire rougir quelqu’un en public (182)'''''' La fin du récit blâme Aron seul; le reste blâme tout Israël.'''''' ne ressemble pas à celle d’une réprimande du public en public.
Pnei Moshe non traduit
מתשובה שהשיב משה וכו'. ויאמר משה אל אהרן מה עשה לך העם הזה וגו':
ר' אחא בשם ר' בא. אומר ומחא ה' ית עמא וכו'. זהו מעשה עגל השני דכתיב ביה אשר עשו ואשר עשה אהרן. דזהו גנאי גם לצבור אבל הפסוקים שלפניהם אינו מפורש הגנאי לציבור וכדאמר ר' מר עוקבן וכו' לא דומה גנאי יחיד לקרותו בציבור כגנאי צבור לקרותו בצבור:
וְאַתְייָא כַּהִיא דְאָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ בְשֵׁם רַב חוּנָה. בִּרְכוֹת כֹּהֶנִים נִקְרָאוֹת וְלֹא מִיתַּרְגְּמוֹת. רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. מַה טַעַם. אָמַר לֵיהּ. כֹּ֥ה תְבָֽרֲכ֖וּ. לִבְרָכָה נִיתְנָה. לֹא נִיתְנָה לִקֵרִאָה.
Traduction
Enfin ce qui est dit de la bénédiction sacerdotale est conforme à ce qu’a dit R. Helbo au nom de R. Houna, que cette bénédiction, en étant lue à l’office, ne sera pas traduite au public. R. Aba b. Cohen demanda en présence de R. Yossa, quel est le motif de cette particularité? C’est qu’il est écrit (Nb 6, 23): ainsi vous bénirez; la formule doit servir strictement pour la bénédiction, sans autre version pour la lecture officielle.
Pnei Moshe non traduit
ואתייא. האי נוסחא כמשנה אשר היה לפניהם ברכת כהנים ניקרין ולא מתרגמין כהדא דאמר ר' חלבו וכו':
לברכה ניתנה. וקורין כדכתיב הברכה ולא ניתנה לקריאה והיינו להתרגום שמתרגמין בקריאה לפני עם הארץ:
Meguilah
Daf 34a
וְדָא מְזוּזָּה יְהָבִין לָהּ הֵיכָא. רִבִּי זְעוּרָה רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. מְשַׁלְּשׁוֹ וְנוֹתָנוֹ בִּתְחִילַּת שְׁלִישׁ הָעֶלְיוֹן. רִבִּי חֶלְבּוֹ בְשֵׁם רַב חוּנָה. חוֹצֶה אֶת הַפֶּתַח וּמְשַׁלְּשׁוֹ וְנוֹתְנָהּ בְּסוֹף הַשְּׁלִישׁ הַתַּחְתּוֹן. מַה בֵינֵיהוֹן. מְקוֹם מְזוזָּה בֵינֵיהוֹן. בַּר טַבָּרִי שָׁאַל לְרִבִּי יִצְחָק. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָיָה שַׁעַר גָּבוֹהַּ. אָמַר לֵיהּ. נוֹתָנָהּ כְּנֶגֶד כְּתֵיפָיו. בֵּית מִדְרָשֵׁיהּ דְּרִבִּי חֲנִינָה עֲבִיד כֵּן. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. בֶּית מְזוּזָּתוֹ שֶׁלְרִבִּי הָיָה עָשׂוּי כְּמִין נַגָּר. תְּלוּיָה בַדֶּלֶת. סַכָּנָה שֶׁאֵין בָּהּ מִצְוָה. חָקַק בְּרֹאשׁ הַמַּקֵל וְהִנִּיחוֹ בְמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לוֹ. סַכָּנָה שֶׁאֵין בָּהּ מִצְוָה. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. וַאֲפִילוּ [לֹא] 34a סְמָרוֹ. וְהָא תַנֵּי. וְהוּא שֶׁסְּמָרוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. וְהוּא שֶׁיִיחַדּוֹ לָכֵן. שֶׁלְבֵּית מַלְווָן הָיוּ עוֹשִׂין כֵּן בְּפוּלְמָסִיּוֹת. שְׁמוּאֵל אָמַר. נְתָנָהּ לִפְנִים מִטֶּפַח פְּסוּלָה. רִבִּי זְעוּרָה בְשֶׁם שְׁמוּאֵל. צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא שְׁמַע שֶׁלָּהּ רוֹאֶה אֶת הַפֶּתַח. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. כֵּינִי מַתְנִיתָה. צִיר שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי פְתָחִים נוֹתֵן עַל אֵיזֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה. הֵיאַךְ שְׁמַע שֶׁלָּהּ רוֹאֶה אֶת הַפֶּתַח. בַּיִת שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי פְתָחִים נוֹתֵן בָּרָגִיל. הָיוּ שְׁנֵיהֶן רְגִילִין נוֹתֵן בַּחֲזִית. הָיוּ שְׁנֵיהֶן חֲזִית נוֹתֵן עַל אֵיזֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה. פֶּתַח שֶׁהוּא פָתוּחַ לַגַּג וּלְגִּינָּה הֲרֵי הוּא כְפָתוּחַ לְחֵיל. דִּברֵי רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. הֲרֵי הוּא כְפָתוּחַ לַשּׁוּק.
Traduction
Celui qui habite hors de la Palestine, ou dans une auberge, même en Palestine, pendant un mois, n’a pas besoin de mettre de mezuza à sa porte; mais celui qui habite une hutte (burgus) un mois, devra avoir une mezuza. Celui qui loue la maison d’un israélite devra en mettre (186)B., Baba Metsia 102a., ainsi que celui qui loue à un païen, sauf à l’enlever en s’en allant; tandis qu’en quittant l’israélite, il faut la laisser. Il en est ainsi, dit R. Jacob b. Aha au nom de R. Oshia, à cause du fait survenu à quelqu’un qui enleva la mezuza de la location qu’il quitta et eut la douleur d’enterrer ses fils. Le locataire d’une auberge hors de la Palestine, pendant un mois, n’a pas besoin d’en mettre; mais s’il l’a mise, il ne l’enlèvera pas, et à l’appui de cette règle, on invoque le fait précité par R. Jacob b. Aha, au nom de R. Oshia (187)Suit un passage traduit tr (Yoma 1, 1)..
Pnei Moshe non traduit
ודא מזוזה יהבין לה היכא. איידי דאיירי בפרקין בדיני קריאת התורה ובענינא דתפילין כדתנינן לעיל העושה תפלתו וכו' מסיים בדיני מזוזה. והאי מזוזה באיזה מקום במזוזת המשקוף נותנין לה:
משלשו. למזוזת המשקוף לשלשה חלקים במדה ונותנו להמזוזה בתחלת שליש העליון ממטה למעלה:
חוצה את הפתח. מקום הפתח מודדו למחצה ומשלשו לחצי העליון ונותנה להמזוזה כנגד סוף שליש התחתון של חצי העליון ואין ביניהן הרבה כדמפרש ואזיל מה ביניהון מקום מזוזה ביניהן דמר חשיב מהתחלת מקומה ומר חשיב מסוף מקומה:
הגע עצמך שהיה שער גבוה. הרבה ואם נתנה בסוף שליש העליון עדיין היא גבוה מלהגיע למקומה:
נותנה כנגד כתיפיו. אם השער גבוה הרבה:
כמין נגר. קבוע בחור של מזוזת המשקוף:
סכנה. שמכה בראשו כשפותח הדלת ואין בה מצוה דעל מזוזות ביתך כתיב ולא על הדלת וכן חקק בראש המקל וכו':
אפי' לא סימרו. להמקל ביתידות במקום שאינו ראוי לו ויכול לטלטלו למקום הראוי לו:
והוא שיחדה לכן. הברייתא מיירי שיחדו לאותו המקום להניח להמזוזה עד שיקבענה במקום הראוי ואז עד שסימרו שם לא כלום הוא:
בפולמסיות. כשהיו הולכין עם החיל ממקום למקום היו נושאין עמהם המזוזה חקוקה במקל להיות עמהן בבית אשר חונים שם:
נתנה לפנים מטפח. הפתח פסולה דעל מזוזות בעינן שיהא שמע שלה רואה את הפתח:
ונגללת מסופה לתחלתה. כדי שיהא שמע סמוך להפתח:
ציר. שבאמצע ויש לו ב' פתחים מכאן ומכאן:
כיני מתני'. והא כן תנינן ציר וכו' והשתא האיך בכה''ג רואה שמע את הפתח אם נותנה בהעמוד שהציר בו מצד זה והלא אינו רואה הפתח שבצד השני:
ברגיל. ללכת ולפתחו:
בחזית. שמוסיף איזה דבר ונקרא חזית כהאי דאמרינן בפרק קמא דב''ב עושה לו חזית מבחוץ:
פתוח לגג ולגינה. ופתוח למעלה וכן פתוח הוא לגינה כלומר שפתוח לגג שבעליה ודרך הארובה שבין בית לעליה עולין בה ולמטה פתוח הוא לגינה:
כפתוח לחיל. חיל זהו שאינו בנוי בחדר הבית ומחיצה בבנין אלא שהמחיצה בסורג עשויה נקבים נקבים וכדתנן בפ''א דכלים החיל מקודש ממנו וכו' והוא לפנים מחומת הר הבית שהיה שם כותל סורג כדתנן בפ''ב דמדות לפנים ממנו הסורג וכו' ולפנים מן הסורג היה עשר אמות ונקרא חיל וא''כ לת''ק פתח שלמעלה פטור מן המזוזה דלאו פתח הבית מיקרי וחכמים אומרים כפתוח לשוק שבני עליה יורדין דרך הפתח הזה למטה ויוצאין לשוק והוי כשאר פתח הבית וחייב במזוזה:
הַדָּר בִּחוּצָה לָאָרֶץ וְהַדָּר בְּפוּנְדָקֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שְׁלֹשִׁים יוֹם אֵינוֹ צָרִיךְ לִיתֵּן מְזוּזָּה. יוֹתֵר מִיכֵּן צָרִיךְ לִיתֵּן מְזוּזָּה. הַדָּר בְּבוּרְגָּנִין שְׁלֹשִׁים יוֹם צָרִיךְ לִיתֵּן מְזוּזָּה. הַשּׂוֹכֵר בַּיִת מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לִיתֵּן מְזוּזָּה. הַשּׂוֹכֵר בַּיִת מִגּוֹי צָרִיךְ לִיתֵּן מְזוּזָּה. וּכְשֶׁהוּא יוֹצֵא נוֹטֵל. וּבְשֶׁלְיִשְׂרָאֵל אָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יֹאשִׁיָּה. מִפְּנֵי מַעֲשֶׂה שֶׁאִירַע. מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁנָּטַל וְהָיָה קוֹבֵר אֶת בָּנָיו. הַדָּר בְּפוּנְדָקֵי חוּצָה לָאָרֶץ שְׁלֹשִׁים יוֹם אֵינוֹ צָרִיךְ לִיתֵּן מְזוּזָּה. אִם נָתַן לֹא יִטּוֹל. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֶׁם רִבִּי יֹאשִׁיָּה. מִפְּנֵי מַעֲשֶׂה שֶׁאִירַע. מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁנָּטַל וְהָיָה קוֹבֵר אֶת בָּנָיו.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
הדר בח''ל וכו'. דעד ל' יום לא הוי קביעות והיינו נמי טעמא דבורגנין דמל' יום ולהלן הוי קביעות:
השוכר בית מישראל וכו'. דמזוזה חובת הדר היא:
אסור לעשות כן. ליטלו כשיוצא וכדר' יעקב בר אחא וכו':
הדר בפונדק. שבח''ל אפילו ל' יום א''צ וכו' דבפונדק שבח''ל לא הוי קביעות:
חוּלְדַּת הַמּוּלִים חַייֶבֶת בִּמְזוּזָה. חֲלוֹן שֶׁהוּא אַרְבַּע עַל אַרְבַּע שֶׁעֲבָדִים יוֹשְׁבִין שָׁם וּמֵנִיפִין לְרִבּוֹנֵיהֶם חַייָבִין בִּמְזוּזָה. לוּלִים אֵילּוּ עַל גַּב אִילּוּ חַייָבִין בִּמְזוּזָה. הֵן דּוּ דָרַס אַסְכּוּפְּתָּא אֲרָעִייָתָא. רִבִּי יוֹסֵי הֲוָה מִצְטָעֵר דְּלָא חֲמָא לוּלָא דְרִבִּי אִילַעָא דַּהֲווְה עֲבִיד מִן דַּעְתְּהוֹן דְּכָל רַבָּנִן.
Traduction
S’il faut choisir entre les phylactères et la mezuza (n’ayant pas de quoi acquérir les deux), Samuel donne la préférence à la mezuza; R. Houna, aux phylactères. Samuel allègue pour motif que la mezuza est toujours observée, même aux jours de fête et de Shabat (non les phylactères); R. Houna donne pour raison que le précepte des phylactères peut être observé même en voyage maritime, ou à travers un désert (non la mezuza). Il est un enseignement à l’appui de l’avis de Samuel: de phylactères usés, on peut encore faire une mezuza (en employant le chapitre qui est commun); mais une mezuza usée ne peut plus servir aux phylactères; car il est de règle d’aller toujours en s’élevant dans les saintetés (188)'''''' B., Berakhot 28; J., (Bikurim 3, 3).''''''#
Pnei Moshe non traduit
חולדת המולים וכו'. גרסינן לעיל בפ''ק דיומא בהלכה א' עד דעתהון דכל רבנן וע''ש:
תְּפִילָּה וּמְזוּזָּה מִי קוֹדֵם. שְׁמוּאֵל אָמַר. מְזוּזָּה קוֹדֶמֶת. רַב חוּנָה אָמַר. תְּפִילָּה קוֹדֶמֶת. מַה טַעֲמֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל. שֶׁכֵּן הִיא נוֹהֶגֵת בַּיָּמִים טוֹבִים וּבַשַּׁבָּתוֹת. מַה טַעֲמֵיהּ דְּרַב חוּנָה. שֶׁכֵּן הִיא נוֹהֶגֵת בְּמַפְרִשֵׂי יָמִים וְהוֹלְכֵי מִדְבָּרוֹת. מַתְנִיתַה מְסַייְעָה לִשְׁמוּאֵל. תְּפִילָה שֶׁבָּלַת עוֹשִׂין אוֹתָהּ מְזוּזָּה. מְזוּזָּה שֶׁבָּלַת אֵין עוֹשִׂין אוֹתָהּ תְּפִילָה. לָמָּה. שֶׁמַּעֲלִין בַּקּוֹדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
תפלה ומזוזה. אם צריך לקנות לו תפילין ולמזוזה ואין לו אלא כדי אחד מהן מי מהן קודם:
שכן היא נוהגת וכו'. מה שאין כן בתפלין:
שכן. תפלין היא נוהגת במפרשי ימים וכו' מה שאין כן במזוזה:
מתניתא. הך ברייתא מסייעה לשמואל. דקדושת מזוזה היא יותר מקדושת תפלין כדתני תפלה שבלה וכו' מזוזה שבלה אין עושין אותה לתפלין ולמה לפי שמעלין וכו' אלמא מזוזה קדושה יתירא היא:
הדרן עלך פרק הקורא עומד וסליקא לה מסכת מגילה
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source